פסק-דין בתיק ת"א 21220-00

בבקשה לאכיפת פס"ד עפ"י פקודת ביזיון ביהמ"ש

1.      התובעים נתנו לנתבעים הלוואה בסך 90,000 דולר לצורך מימון המשך בניית נכס במגרש 30 בגבע בנימין, עפ"י הסכם ההלוואה מיום 30/06/93 בו קבעו הצדדים את אופן החזרת סכום ההלוואה שקיבלו הנתבעים לתובעים ואת הביטחונות שייתנו הנתבעים לתובעים, לרבות הודעת משכון.  בעקבות חתימת ההסכם חתמו הנתבעים על הודעת מישכון של הנכס לתובעים.

2.      עפ"י סעיף 5 להסכם ההלוואה הנ"ל, ניתנה לנתבעים אופציה להחזיר את ההלוואה שלא בכסף אלא בדרך של העברת מחצית מזכויות המקרקעין במגרש ע"ש התובעים, בתנאי שהעברה זו  תיעשה לא יאוחר מיום הפרעון - 1.12.93

3.      לאחר שהנתבעים לא פרעו את סכום ההלוואה על אף פניות התובעים אליהם לפני 1.12.93, וגם לא פרעו אותה בדרך של העברת מחצית מהמגרש ע"ש הנתבעים (כשלאחר הבניה כלל הנכס 2 דירות), עברו התובעים ובני משפחתם להתגורר באחת הדירות בנכס. לאחר שהצדדים ניסו, אך לא הצליחו להגיע להסדר בדבר מימוש ההלוואה, והנתבעים המשיכו שלא להגיב לפניות התובעים אליהם להחזיר את ההלוואה, הגישו התובעים כנגד הנתבעים את התביעה הכספית נשוא תיק זה, על סך 783,234 דולר הכוללת את סכום ההלוואה בסך 90,000 דולר בתוספת ריבית דולרית שנתית בשיעור 24% למשך 7 שנים בהתאם לאמור בסעיף 3 להסכם, בסך 100,800 דולר, לאחר קיזוז דמי שכירות בגין מגורי התובעים באחת מדירות הנכס.

4.      במסגרת כתב הגנתם טוענים הנתבעים כי התביעה התיישנה והנתבעים גם הגישו תביעה שכנגד לסילוק ידם של התובעים מדירת הנתבעים, כשלטענת הנתבעים התובעים פלשו אליה ומתגוררים בה בהסתמכם על החוזה הנ"ל, שהוא חוזה למראית עין שלא הייתה כוונה לממשו, על אף שהצדדים חתמו עליו, ואף אם הנתבעים קיבלו סכום כספי כלשהו מאת התובעים, הוא אינו מגיע כדי הסכום של 90,000 דולר, הנטען בסעיף 5 לכתב התביעה. מאידך הנתבעים לא נקבו בסכום שקיבלו.

5.      לטענת הנתבעים, התובעים אינם זכאים לקבל את  הריבית הנטענת על ידם, מטעמים שבדין או בנוהג, משום שההסכם למראית עין אינו חוקי או בלתי מוסרי וסותר את תקנת הציבור, אך הם מסכימים כי הם זכאים לקבל מהתובעים דמי שכירות ראויים שלא יפחתו מסך של 1,500 דולר של ארה"ב לחודש, מהמועד בו גרים התובעים באחת הדירות שבנכס, כשסכום זה יש לקזז מקרן ההלוואה.

6.      בכתב ההגנה לתביעה שכנגד וכתב התשובה לכתב ההגנה, טוענים התובעים כי הסכם ההלוואה והסכם המשכון אמיתיים ותקפים, וכניסת התובעים ומגוריהם באחת מדירות הנתבעים במקרקעין דנן של הנתבעים, הינה אפשרות הקיימת בהסכם ההלוואה לפירעון החוב בדרך של רישום מחצית מזכויות הנתבעים בנכס (המגרש) ע"ש התובעים, והוסיפו כי אם יפרעו הנתבעים את חובם לתובעים, יפנו התובעים את הנכס והם גם מסכימים לקזז מסכום חוב התביעה שהגישו, את דמי השכירות בגין שהייתם בדירה.

7.   ביום 18/11/02 (לאחר הליך גישור), ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה עליו חתמו הצדדים ובאי כוחם, לפיו ישלמו הנתבעים לתובעים ביחד ולחוד סכום של 105,000 דולר ארה"ב לא יאוחר מיום 01/09/03, לסילוק סופי ומלא של כל תביעותיהם ההדדיות של הצדדים, ובמעמד התשלום יחזירו התובעים לנתבעים את ההחזקה בדירה הנמצאת במגרש 30 בישוב אדם גבע בנימין, כשהיא נקייה מכל חפץ ואדם, ומנגד התובעים יחתמו על יפוי כוח לב"כ עו"ד מנחם כהן לפיו יוסר המשכון הרובץ על הבית לפי שיקול דעתו, אם ייווכח כי הנתבעים הפקידו את הסך של 105,000 דולר ארה"ב אצלו בנאמנות (כן נמסר יפוי כוח כזה לשאר ב"כ הצדדים עוה"ד גיל ישראלי ודרור שוסהיים), כדי שיפעלו עפ"י סעיף 3 להסכם, אולם הוסכם בסעיף 4 להסכם כי אם הנתבעים לא ישלמו כאמור, אזי לפי סעיף 4 להסכם, התובעים יהיו רשאים לרכוש את זכויות הנתבעים בנכס בסכום של 115,000 דולר ארה"ב לא יאוחר מיום 01/01/04, ובמקרה כזה ייחתם בין הצדדים הסכם מכר בנוסח מקובל על ידי ב"כ שני הצדדים, ואם לא יגיעו לנוסח מוסכם, הם ימנו עו"ד שלישי שיכריע ביניהם.

8.   פסק הדין שאישר את הסכם הפשרה הנ"ל, ניתן בזמנו כנגד מנשה זאדה ואשתו לשעבר שולמית זאדה, אלא שבספטמבר 2008 נפטר מנשה זאדה (להלן:"המנוח"), ויורשיו הם המשיבים 2-5 (למיטב ידיעת התובעים).

9.   ביום 19/09/10 הגישו התובעים בתיק, ע"י בא כוחם, בקשה לאכיפת פסק הדין על פי פקודת ביזיון בית המשפט, כשלטענתם במהלך כל השנים מאז ניתן פסק הדין בשנת 2002, לא נעשה דבר או חצי דבר ע"י הנתבע המנוח או ע"י המשיבים, בעוד התובעים/המבקשים פעלו מצידם לאורך כל התקופה מעל ומעבר כדי לבצע את פסק הדין, לרבות במועצה המקומית, במינהל ביו"ש, ואף השקיעו מכספם, תוך הבטחת המנוח בזמנו להחזיר להם את ההשקעה, ובלבד שעניין הרישום יתקדם. אולם מאז פטירת המנוח טרם נרשם צו הירושה במינהל יו"ש, המסכל את ביצוע פסק הדין. בתצהירה מיום 7.9.10 פרטה הגב' שרית חולי (התובעת) את פעולות וניסיונות התובעים להביא לרישום הדירה על שם התובעים.

10. המבקשת 2 (התובעת) צירפה לבקשה תצהיר חתום על ידה, המפרט את כל ההתכתבויות והארכות הרבות שניתנו על ידי המבקשים למשיבים, שלא עשו מאומה לקידום פסק הדין, על אף שחלפו בינתיים מעל 7 שנים מאז המועד בו היה על הנתבעים לבצע את פסק הדין ב-01/01/04, ולמעלה משנתיים מאז מות המנוח. לפיכך המבקשים עותרים כי בית המשפט יצווה על המשיבים לבצע את פסה"ד עפ"י סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

11.  ב"כ המבקשים צירף לבקשה מכתב ששלח אליו עו"ד גיל ישראל (ב"כ המשיבים), הטוען כי אינו מייצג את המשיבים ומעולם לא מונה לייצגם בעניין בקשה זו. ואולם מהסכם הפשרה עולה כי עו"ד גיל ישראל הינו ב"כ הנתבעים/משיבים המייצג אותם, שהמשיך לאחר מכן לייצגם בהליך זה בביהמ"ש, ובסעיף 5ב' לפסק הדין התחייבו הנתבעים לחתום על יפוי כוח בלתי חוזר לעו"ד גיל ישראלי ו/או דרור שוסהיים המסמיך אותם לחתום על הסכם המכר ועל כל מסמך שיידרש לצורך העברת הזכויות בנכס על שם התובעים/המבקשים. עו"ד גיל ישראל בשם המשיבים יחד עם עו"ד מנחם הכהן אף הגישו לאחרונה במשותף לביהמ"ש מספר בקשות לקבלת אורכה כדי לאפשר לצדדים להגיע להבנות בדיון מיום 7.9.11, אליו גם התייצבו שניהם.

12.  דא עקא שלמרות הארכות שאיפשר ביהמ"ש והזמן הרב שעבר לאחריהן, לא הוגש הסכם פשרה אחר. לפיכך תינתן הכרעתי.

13.  משקיבל הסכם הפשרה שבין הצדדים תוקף של פס"ד ביום 18.11.02 - פשיטא הוא כי יש לקיימו, ליישמו ולפעול על פיו, ומאחר והמשיבים לא קיימו חובתם בהחזר החוב, יש לאכוף עליהם את פסק הדין, ועליהם לקיימו כלשונו, וכך אני מורה.

14.  אשר על כן מאחר והנתבעים לא שילמו את חובם עפ"י פסה"ד, לאור האמור בסעיף 4 להסכם הפשרה, התובעים רשאים לרכוש את זכויות הנתבעים בנכס על כל חלקיו העליון והתחתון כל החלקה בתנאי ששילמו לנתבעים 115,000 דולר כערכם ביום 1.1.04 או ישלמו סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.1.04 ועד התשלום המלא בפועל. עם ביצוע מלוא התשלום יפעלו עורכי הדין בהתאם לאמור בהסכם הפשרה, לרבות ביצוע העברת הזכויות בנכס ע"ש התובעים.

15.  אם מי מהצדדים לא יקיים את חלקו עפ"י פסק הדין, יש לפנות תחילה למיצוי הליכי הוצל"פ בטרם פנייה לביהמ"ש לפי פקודת בזיון ביהמ"ש, ובנסיבות הענין איני עושה צו להוצאות.

16.  המזכירות תשלח את פסה"ד בפקס ובמקביל בדואר רשום לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,  ח' שבט תשע"ב, 01 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: